כשאנחנו מדברים על רימייקים או רימאסטרים, אנחנו תמיד מסתכנים בהתמודדות עם נוסטלגיה מאולצת, אולי כמטרה בפני עצמה, אבל במקרה הזה זה לא המקרה.Legacy of Kain: Soul Reaver 1&2 משוחזרזה אחד מאותם פעולות שמצליחות לסחוף את לבם ומוחותיהם של אלה שחוו את משחקי הווידאו של שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000.
האוסף המדובר מוקדש לשתי הקלאסיקות הגדולות (שאותן תוכלו לשחזר גם בגרסת Evercadeמים אמזון) הוא למעשה לא רק צלילה אל העבר, אלא אלגלות מחדש מורשתשמעולם לא הפסיק לדבר, מתפתח בצורה שלמרות שאינה מושלמת, יודעת לכבוש אפילו את הדורות החדשים.
אבל מי הוא?רזיאלולמה מעשיו ראויים להיאמר גם היום?
בנטורנט מנוסגות'
העולם של Nosgoth, שבו האירועים שלמורשת קין, תמיד היה השתקפות מעוותת של מוסר, נקמה, גאולה ושאפתנות חסרת מעצורים. הגיבור,רזיאל, הוא ערפד שנבגד על ידי המאסטר שלו,קין, ומיועד למסע ארוך של נקמה וגילוי מחדש.
הכותרת הראשונה,סול רובר(1999), מציגה נרטיב גותי ומורכב, שבמרכזו גיבורה שצריכה להתמודד עם שורה של אתגרים שאינם רק פיזיים, אלא גם קיומיים. רזיאל, במה שנראה כמו שליחות של נקמה, מתמודד פעמים רבות עם שאלות עמוקות יותר על גורל, זהות ואיזון בין טוב לרע.
המשחק כולל מערכת לחימה חדשנית ומבנה עולם "פתוח" עם אלמנטים של Metroidvania המאפשרים לך לחקור את Nosgoth כמו שלא היה מעולם. המעבר בין ה-Ghostly ו-Realms היה – והוא – הליבה של המשחקיות, תוך ערבוב של חידות לחימה וחידות סביבתיות עם נזילות ייחודית.
Legacy of Kain: Soul Reaver 1&2 Remastered הצליח לתת לנו פיסת היסטוריה ללא פשרות.
ואז זה מגיעLegacy of Kain: Soul Reaver 2(2001), אשר מעצימה את העלילה והדינמיקה של הכותר הראשון, תוך בחינת המיתולוגיה והנושאים הנידונים בצורה עמוקה עוד יותר. המשחק מציג בעלי ברית, אויבים ומורכבויות חדשות שמתדלקות את חוסר היכולת לראות את העולם של Nosgoth בשחור-לבן.
אבל בשני המשחקים האלה, יותר מהעלילה, הייתה זו תחושת הטבילה שהייתה המלך: עולם מרושע להפליא שבו כל פינה כמו מספרת סיפור, מקום מלא תעלומות שיש לחשוף.
זה משחזרזה לא רק שחזור גרפי, אבל מחווה אוהבת לאחת הסאגות המרתקות והנשכחות למרבה הצער בסצנת המשחקים. כשזה מגיע לרימאסטרים אנו מצפים בצדק לשיפורים, אך לעולם לא יפגע בחוויה המקורית.
עם זאת, במקרה זה העבודה שנעשתה מצוינת. דגמי התלת מימד עודכנו מבלי להתפשר על האווירה האפלה והגותית המייחדת את Nosgoth, עם טקסטורות מפורטות יותר המשחזרות את נשמת העולם מבלי לעוות אותה.
נכון גם שהכל נראה פחות "מלוכלך" וכבר לא מוקף בערפל תמידי ("טריק" ששימש בזמנו להסתרת פופ-אפים וגזירה), דבר שפוגע באווירה הכללית. כמובן שתוכלו לחזור לגרפיקה המקורית מתי שתרצו במשחק, כולל מצב צילום.
הנזילות של המשחק הייתה יוצאת דופןמְשׁוּפָּר, במיוחד בניהול לחימה וחידות, שכעת הם בהחלט יותר אינטואיטיביים, גם אם במצבים רביםנראה שהכל הזדקן בצורה גרועה למדי(במיוחד המערכת לחימה). האנימציות, תוך שמירה על אווירהבָּצִיר, הם רכים יותר וקשיחים פחות מהגרסאות המקוריות.
תשומת לב זו לפרטים משתרעת גם עלחומרי בונוס ורמות אבודותשנכללו במהדורה זו. כל מי ששיחק במשחק באותה תקופה יזכור את הפינות האפלות הרבות, הסיפורים הלא גמורים והפרטים שנותרו בלימבו. כעת התוכן שטרם נראה, כגון אזורים חדשים ותובנות אופי, מעשיר חוויה שכבר הייתה לה משיכה רבת עוצמה.
"אני מכיר אותך רזיאל, אתה אמיץ".
הכנסת האלמנטים הנוספים הללו אינה פעולת שירות מאוורר, אלא אחתהתרחבות אמיתיתשל עולם שמתעשר עוד יותר, כמו יצירת אמנות שמתגלה רק כשהיא מוכנה לעשות זאת.
אחד ההיבטים שעושיםLegacy of Kain: Soul Reaver 1&2 משוחזרחוויה שעדיין אסור להחמיץ היום היא העלילה, שלא איבדה מהיעילות שלה גם אחרי כל השנים האלה. רזיאל, האנטי-גיבור שלנו, הוא לא רק בובה בידי הגורל, אלא גיבור שחייב כל הזמן להתעמת עם מעשיו, בחירותיו ושאיפותיו (כן,המטבע לא ייפול מהקצהאפילו לא הפעם).
נושא הבגידה תמיד נוכח, אבל לא רק מצדו של קין, שדמותו מעורפלת ומרתקת באותה מידה. כוחה של הסאגה טמון דווקא ביכולת שלהלעולם אל תיתן לנו טוב ורע מוגדרים, אלא דמויות שנופלות לתחום אפור, מה שמאפשר לשחקנים לפרש את הנאמנות או המוסר שלהם על סמך הבחירות שלהם. הניואנס הזה, שהיה חדשני בזמנו, ממשיך להדהד גם היום, מה שהופך את העלילה לעוצמתית ביותר.
אפילו עיצוב האויבים, מצד אחד אפי ומרהיב יותר, מצד שני גרוטסקי ומטריד יותר, שומר על אותה הילת חרדה שהפכה את הסאגה לנקודת התייחסות לאוהבי ערפדים במשחקי וידאו.
כל קרב בוס, כל אחד מהאתגרים שעמם מתמודד רזיאל, הם אף פעם לא רק שאלה של לחימה פיזית, אלא גם של עימות פסיכולוגי, של מפגש עם הגורל ועם הפחדים. זה מה שהופך את כל צעד של רזיאל למסע שהוא, בסופו של דבר,המסע שלנו.
לא הכל מושלם, כמובן. מכניקה מסויימת, במיוחד כשמדובר בבקרות, עשויה להיות מעט מרתיעהאנכרוניסטילשחקנים שרגילים לתארים עדכניים יותר.
אבל זה גם אחד ההיבטים המרתקים של המשחק: למרות הזמן שחלף, לב הסאגה נשאר שלם, וכל חוסר שלמות קטן הופך לחלק מחוויה שלא רוצה להיות רק רימאסטר ב- מובן טכני של המונח, אבלשיבה הביתה אמיתית. זה לא קל לעשות את זה היום, כאשר עיבודים מחודשים נוטים לדלל את זהות המשחקים המקוריים, אבל הרימאסטר הזה הצליח להחזיר לנו פיסת היסטוריה ללא פשרות.
Legacy of Kain: Soul Reaver 1 & 2 משוחזרזה עדות לאופן שבו כותר יכול להזדקן יפה, תוך שמירה על הקסם שלו ללא פגע. לא מדובר רק בנוסטלגיה, אלא בחוויה שראוי לחיות אותה, שעדיין יש לה הרבה מה להציע למי שיודע להעריך את עומקו של נרטיב בנוי היטב, הקסם שלעולם אפלוהרגש שלמסע בודדלגילוי עצמי. עבודת הרימאסטר היא לא רק טכנית, אלאתַרְבּוּתִי, שכן הוא נותן לציבור עולם שעדיין מצליח לרתק.
כמו כל קלאסיקה גדולה, הרימאסטר הזה מזכיר לנו ששלמות היא אף פעם לא הסוף, אלא המסע עצמו.Legacy of Kain: Soul Reaver 1&2 משוחזרזו הוכחה שגם משחקים שנראים שייכים לעבר יכולים לשמור על הפתעות, רגשות וסיפורים שממשיכים לדבר גם בהווה.
למרות כמה תקלות טכניות, מבצע הרימאסטר הזה מצליח לשחזר עולם מרתק ומטריד כמו מעטים אחרים. רזיאל הוא תמיד דמות יוצאת דופן, אנטי-גיבור מיוסר שנע בין ערפילי נקמה שיש לה טעם של טרגדיה יוונית.
מלבד פגמים, הגרפיקה עדיין שומרת על ההילה הגותית ההיא שהפכה את Nosgoth לאחד העולמות המרתקים ביותר של משחקי וידאו. אבל זו לא רק שאלה של אסתטיקה: עומק העלילה, אותו משחק עדין בין טוב לרע, ביןצדק ונקמה, הוא הלב הפועם האמיתי של התואר הזה.
הנוֹסטָלגִיָהזה מרכיב בסיסי, כן, אבל היופי של המשחקים האלה, היום יותר מתמיד, הוא לא בחיקוי, אלא ביכולת להישאר נאמנים לעצמם תוך כדי התפתחות. זה לא יהיה מושלם, אם כן, אבל מה שיש לך בידיים הוא בהחלט אוסף שאי אפשר לפספס.