דייוויד פ. סנדברגחשף את הסודות שמאחורי האפקטים המיוחדים המעשיים של סרטו החדש המבוסס עלעד שחר, הדגמה כיצד אומנות המניפולציה הפיזית עדיין יכולה להפתיע בעידן הדיגיטלי.
בעידן בו ה- CGI שולט בחלק גדול מהפקת הסרטים, במאי הסרט העלילתי שנלקח ממשחק הווידיאו באותו שם (שאתה מוצאמים אמזון) בחר לחזור לשורשי קולנוע האימה, העדיףתותבת, טריקים במה ואשליות אופטיות שנוצרו על הסטו
גישה זו, שמזכירה את המסורת שלאימה קלאסית, משולב עם נגיעות דיגיטליות אסטרטגיות ליצירת רצפי השפעה שמטרתם להתנגד למבחן הזמן.
סנדברג פורסם למעשה לאחרונהסרטון מאחורי הקלעיםהחושף את המנגנונים של כמה מהרצפים המרשימים ביותר שלעד שחר-ו
בין אלה, סצנה בולטת בה פניה של דמות מגיעים שוב ושובנטרק לקרקעו במקום להסתמך לחלוטין על גרפיקה ממוחשבת, המנהל שילב הרכבה אסטרטגית ותותבות מתוחכמות כדי ליצור אשליה של רצף רציף, ללא ניתוקים נראים לעין.
רצף אחר שניתח מראה דמות לפתעלְנַקֵבלגב ממרחב. בסרטון, סנדברג מגלה כיצד נעשה שימוש במבחנים הראשוניים של קרטון למבחנים הראשוניים (הוחלף לימים בפרופון מציאותי) וכיצד השחקנית פשוט הוצבה על כיסא כדי לדמות את הרמת הגוף.
למרות שחלק זה של ההשפעה נחתך על ידי המכלול הסופי, הוא מציע מראהמאירבתהליך היצירה המסתתר מאחורי כל סצנת השפעה.
מרשים במיוחד המַגְעִילזה האפקט המוצג באחד מהטריילר: תולעת הזוחלת מתוך חור בפני אחת הדמויות. רצף זה מייצג איזון מושלם בין אפקטים מעשיים ודיגיטליים.
כמובן, לא כל ההשפעות שלעד שחרניתן לייצר אותם באופן מעשי. סנדברג מודה שעבור כמה יצורים, כמומפלצת גבוהה בגודל 9 מטריםשמופיע בסרט, היה צורך להסתמך לחלוטין על ה- CGI, בהתחשב בחוסר האפשרות המעשי של מימוש פיזית.
גישה היברידית זו, המשלבת אומנות מסורתית וטכנולוגיה מתקדמת, משקפת מגמה הולכת וגוברת בהוליווד בעשר השנים האחרונות, שם מנסים במאים כמו סנדברגנָכוֹןעודפים דיגיטליים חוזרים לטכניקות מוחשיות יותר. בקיצור, אנו מקווים שאפילו הסרט הבא המוקדשתושב הרשע ו
