בדיון הבלתי פוסק ותמיד מכל הלב על מצבו האבולוציוני של ה- JRPG, שאלה לגיטימית כמו שהיא מורכבת שכן מורכבת נטילה עם התעקשות הולכת וגוברת:מה המשמעות של היום, קח את העדFinal Fantasy?
התשובה, באופן בלתי נמנע, אינה חד -מימדית, מכיוון שסדרת Square Enix היא מיכל זהות לא פחות מאשר קורפוס במטמורפוזה רב שנתי.
נולד תחת האילוצים הטכניים של 8 סיביות, שגדלו בסימביוזה עם התרחבות העלילתית של המדיום, ולבסוף מוגדר מחדש כמופע מולטימדיה פוסט-מודרנית המוקדש לפעולה, הסאגהFinal Fantasyזה לא מתייחס בקלות להפחתת פורמולה.
עם זאת, זה בדיוק מתחיל מהמתח הזה בין המשכיות והמצאה מחדש שתוכלו לנסות להבין טוב יותר את המקרה של, תואר צרפתי, שאפילו לפני שחרורה, כבר העמיס משקל סמלי בלתי צפוי, מאז ההכרזה: זו של שאפתן, במודע או לא, לתפקיד היורש הרוחני שלFinal Fantasyו
הנראה שזה מדבר על משימה מוצלחת.
מבט לעתיד ואחד לעבר
הצומת הראשון שעומד בפני נוגע למקורו ואופי היצירה.סתום ברור: משלחת 33 זה לא משחק יפניו זה מפותח על ידי Sandfall Interactive, מחקר מתעורר שבסיסו במונפלייה, נוצר ברובו על ידי מפתחי Ubisoft לשעבר.
המרחק הגאוגרפי-תרבותי הזה, רחוק מלהיות דמות ניטרלית, נכנס למתח עם עצם הרעיון של "JRPG", ז'אנר, גם אםכבר לא ניתן להגדיר אך ורק באמצעות הגיאוגרפיה שלו, נשאר מקודד עמוק על ידי מסורת אסתטית ומכנית יפנית.
עם זאת, פרויקט Sandfall רשום במתח זה: התאוששות מהותה של דרך מסוימת להבנת המשחק - משחק - בפרט זה של הטריאדFinal Fantasy VII-VIII-IX- ופרש אותו מחדש דרך אשפה טכנית וסגנונית עכשווית, מסוגל לדיאלוג הן עם זיכרון קולקטיבי והן עם הרצונות השובבים של דור חדש של שחקנים.
הראיונות שהונפקו על ידי מנהל הקריאייטיב גיום ברוש לא משאירים מקום לאי הבנות:סתום ברור: משלחת 33וכןנועד להיות בו זמנית מחווה ותשובהו
מה היה קורה אם Final Fantasy הייתה שומרת על מערכת המשמרות, אך הייתה מתפתחת אותה במובן שרירי, אינטראקטיבי וכמעט ביצועי? קליר מעורער: Expedon 33 היא התשובה.
Se iFinal Fantasyשל התקופה הראשונה פלייסטיישן התבססו על מבנה משמרת נוקשה, אך מועשרים על ידי מערכות מקבילות (חומרים, צומת, מערכת עבודה), משחק Sandfall מציג צורה היברידיתשומר על משמרת המשמרות אך משתלה אלמנטים בזמן אמת- התחמקות, מצעדים, התקפות נגד - בניסיון מוצהרלהתגבר על הדיכוטומיה בין אסטרטגיה לתגובהו
בכך ההשפעה היא לא רק יפנית: הם נתפסיםפעולה מודרנית מהדהדת בקצב הלחימה, אך גם מבנים מודולריים המציצים לעבר ז'אנרים אחרים. מורשת, אפוא, המורכבת על ידי אינטרפולציה ואשר אינה מוגבלת לחיקוי, אלא מנסה לנסח פרדיגמה הפעלה חדשה.
התוצאה, ברמת עיצוב, היא מערכת שלא מנסה לשכפל את העבר, אלא לדמיין אותה במסלול אלטרנטיבי: מה היה קורהעִםFinal Fantasyשמרה על מערכת המשמרתאבל האם פיתח את זה במובן שריר, אינטראקטיבי וכמעט ביצועי?
משקל הירושה הקלאסית והאומץ להמציא מחדש
בנוסף לרכיב השובב, גם המנגנוןאֶסתֵטִיהנרטיבהוא נע על רכס דק בין התפתחות לניתוק. התפאורה - עולם בהשראת Belle époque ו- Art Nouveau, המסומן עמוק על ידי תחושת ירידה ועל ידיאיום על השמדה מחזורית- מתייחס לרגישות הסינקרטית של הישןFinal Fantasy, מסוגל לשלב הצעות מימי הביניים, CyberPunk ו- Steampunk.
עם זאת, הטון הוויזואלי שלסתום ברור: משלחת 33זה קוהרנטי ויחיד יותר, כמעטצִיוּרִי, עם שיחות גלויות לאיקונוגרפיה הסמלית האירופית. עקביות זו, שיכולה להופיע כסימן לבגרות, עם זאת מציגה גם אאלמנט ראשון של שבירה בהשוואה למודל ההתייחסותו
Se iFinal Fantasyהיסטוריונים נבדלו בטעם מסוים לעודף, עבורתערובת דיסוננטית של רישומים וז'אנרים-סתום ברור: משלחת 33במקום זאת נראה שזה מחפש אחדצורה של אלגנטיות וקור רוח חזותימה שהופך אותו ל"סמכותי "יותר אבל אולי פחות" פתוח ", פחות כאוטי, פחות רדיקלי ביכולתו להפתיע.
מנקודת מבט עלילתית, ההיסטוריה ממוקמת במסורת אפוקליפטית וטקסית. בכל שנה, הצייר - ישות מסתורית ואכזרית - מבטל מספר מתקדם של בני אדם מהמציאות, בעקבות סדר מספרי הפוך. הגיבור וחבריו, חברי המשלחת 33, הם אפוא ממש האחרונים ברשימה,אחראי על חטיבת הגורלכתוב באותו מספר של קבוצתם.
המשחק עובד אפוא על מסלול כפול: מצד אחד המשימה האפית, מצד שניייסורי הכחדה, במנגנון שמזכיר כל כך הרבה את הפטליזם ההרואי שלFinal Fantasy xכמה האסתטיקה הקיומית שלNIER: אוטומטיו עם זאת, יש לומר זאת בהשוואהFinal Fantasyהטון נראה רציני יותר,פחות מוכן לתווך את הטרגדיה באירוניה או קלילותו
במהלך ההרפתקה יש ללא ספק עקבות שונים של התמהיל הזה בין דרמה לקומדיה שתמיד איפיין את הסדרה של Squaresoft כעת, אך באופן כללי זה משחק שלוקח הרבה יותר ברצינות, ומשטח את המגוון הרגשי של החוויה מעט.
אולם הקשר הבסיסי נותר אולי זה של חזון.Final Fantasyזה לא רק רצף של משחקי תפקידים -משחקים; זו, במובנים רבים, מעבדה אידיאולוגית במדיום משחק הווידיאו, המסוגלת להרהר - לעיתים קרובות מראש - על חוק הדימוי, על הקריינות הסידורית, על הקשר בין נגן לדמות.
כל איטרציה של הסאגה ניסתה, עם תוצאות חלופיות, להזיז את מרכז הכובד של הז'אנר: מהממד הלירי שלVIלתקשורת הפוסט-מודרנית שלVii, עדמלודרמה רוחנית של ה- xולעולם הפתוח הסמלי שלXvו
השאלה לשאול, אם כן, היא האםסתום ברור: משלחת 33יש לו באמת את השאיפה המערכתית הזו או אם, להפך, היא מוגדרת כיצירה נגזרת, גם אם אצילית ובנויה היטב.
במילים אחרות:הוא רוצה להיות פנטזיה סופית חדשהאו סתם הדגמה אובייקטיבית כיצד יכול היה להיות טוב גדולFinal Fantasyקלאסי המועבר לעידן המודרני?
נכון להיום, אי אפשר לתת תגובה מוחלטת, מכיוון שמעבר לפסקי הדין הקריטיים זו תמיד תהיה תגובת הציבור לגזור על ההצלחה האפשרית של הפרויקט. עם זאת, מה שעולה הוא הרצוןבנה משחק שאינו מגביל להזכיר, אבל זה מטבוליזם של מקורותיה, מציעאלטרנטיבה אמינהו
לאחר שהצליח בלי ליפול למלכודת הכבוד - כלומר, מבלי להפוך לסימולקרום נוסטלגי -סתום ברור: משלחת 33מקום נחתך למעשה בנאום הביקורתי על עתידו של JRPG.לא כשיבוט, אלא כהדו לא כיורש לגיטימי, אלא בתור צאצא של Spurio, ובדיוק בגלל זה מעניין.
לסיכום,הסדרה הגדולה אינה זקוקה לשיבוטים: יש להםצורך בקולות חדשיםמי יודעים לבגוד בהם בצורה מושכלת. ואםסתום ברור: משלחת 33ניתן להבין אותו ולברך אותו כמעשה אמיץ של בגידה יצרנית, אז אולי, ורק אז, האם זה יהיה ממש ראוי לשאת חלק מהירושה הזו על הכתפיים.
